First Steps
אז... איך הכל התחיל?
״בזמן שעבדתי כמהנדסת מכונות היו לי הרבה רעיונות להמצאות שקשורים לתחום שעסקתי בו - רעיונות להקלה בתהליך ההנקה, רעיונות לכל מיני מוצצים חכמים ועוד כמה דברים שאשמח לשמור במגירה כרגע ;)
לפני הלידה של נתן, בזמן ההריון, לקחתי קורס עיצוב אופנה בשנקר, משהו שחלמתי עליו כל החיים.
בזמן הלידה של נתן הרגשתי שהמוח שלי עבר שיפט מסויים שגרם לי להבין שאני צריכה לשנות כיוון, לעזוב את התחום שעסקתי בו במשרה מלאה, ולהשתמש בכישורים שלי דווקא בעולם החדש אליו נחשפתי.
כשנתן היה קטן, הוא נדבק בוירוס מאחיו הגדול, מה שגרם לו לסבול ולהיות מאד לא רגוע.
שמתי לב, שבכל הזמן שהוא היה ככה, דווקא בזמן שלבשתי פיג׳מה ספציפית עם הדפס שחור/לבן/אדום, הוא נרגע כמו קסם. בהתחשב בצעצועי/ספרי ההתפתחות שיש לו, ראיתי את הפוטנציאל שיש פה משהו שווה לחקור עוד.
מה שכן, בגלל שהייתי בתקופה מאד קשוחה, כמו שזה קרה - זה נשכח.
כמה חודשים אחר כך, כשראיתי שהוא ממשיך להימשך לצורות גיאומטריות כאלה ואחרות, בעיקר על ביגוד, אפילו גרביים! פתאום הרעיון עלה שוב- למה לא לעשות בגדים שההורים לובשים ותורמים להתפתחות התינוק?
מאוחר יותר שמתי לב שהבן הגדול שלי, גדעון, שהוא כבר בן שלוש, מאד אוהב לשחק עם הבגדים על הגוף שלי. למשל להסיע עליי מכוניות, או לשים לב שאני לובשת חולצה חדשה או הדפס מעניין שהוא בדיוק למד עליו: ״היי, אמא לובשת שמש היום!״, וחשבתי איזה מדהים זה, ואיזה פוטנציאל מעבר להתפתחות התינוק יש פה - אנחנו חיים בעולם שיש בו המון - טלוויזיה, משחקים וספרים, אבל כשההורה לובש את זה, כל העניין מקבל מימד חדש.
ככה נולד הרעיון.
כשהחלטתי ללכת על זה, התחלתי לבד… ואחרי כמה פגישות קצרות עם כל מיני ספקים הבנתי שאני צריכה תמיכה בפן העיצובי. וישר עלתה לי לראש שרוני, שיצא לי לראות את העבודות שלה בעבר ובלי קשר הרגשתי שיכולה לסמוך עליה בהקשר הזה, ושלחתי לה הודעה אם היא פנויה והיא כתבה שנדבר אבל שהיא מאד עמוסה בעבודה. אז החזרתי לה ״יופי, בקרוב תהיי יותר עמוסה״.
מהשיחה הראשונה היה קליק מטורף וחיבור מדהים מבחינת חיבור לרעיון, זמינות, חשיבה על הפיתוח ועל העתיד וכמה טוב נוכל לעשות ביחד, להורים, לתינוקות ולילדים.
וככה, נולד Peach me.״
